מאת: פדריקו גרסיה לורקה
תרגום מספרדית: אורנילי אזולאי

ירוק אני רוצה אותך, ירוק.
רוח ירוקה. ענפים ירוקים.
הספינה תשוט בים
והסוס על ההרים.
עם הצל על מתניה
על המעקה היא נשענת,
בשר ירוק, שיער ירוק
ועיניים קפואות של כסף.
ירוקה אני רוצה אותך, ירוקה.
מתחת לירח נערה,
כל שמסביבה מביט בה
אך היא לראות לא יכולה.

*
ירוק אני רוצה אותך, ירוק.
כוכבים גדולים של כפור,
באים עם דג אפל שמפלס דרכו לאור.
תאנה מעסה את הרוח
בחספוס הענפים,
וההר, חתול שמנמן,
סומר צפורניו כמו קוצים.
אבל מי יבוא? ומאין…?
היא עוד על המעקה נשענת,
בשרה ירוק, שיערה ירוק,
על הים המר חולמת.

*
חותן שלי, אני רוצה להחליף
את הסוס שלי בביתך,
את האוכף שלי במראה שלך,
את הסכין שלי בשמיכתך.
חותני, שותת דם אני מגיע
מן הנמל בעיר שכנה.

לו היה זה בידיי, איש צעיר,
בתקיעת כף היינו משלימים את העסק.
אבל אני – לא אני עוד
וגם הבית הזה כבר איננו שלי.
חותן שלי אני רוצה למות בכבוד,
כחולם חלום.
במיטתי הנוחה, על סדינים נקיים,
אפילו אמות עוד היום.
אינך רואה איך הם פצעו אותי
מהחזה עד הגרון?

שלוש מאות שושנים שחורות
הכתימו את חולצתך הלבנה
דמך ניגר וריחו עולה
מסביב למותן ולחגורה.
אבל אני – לא אני עוד
וגם הבית הזה כבר איננו שלי.

תן לי לפחות לעלות
אל המעקה הגבוה,
תן לי, אני מתחנן, תן,
עד המעקה הירוק
מעקה הירח
שם מהדהדים המים: רחוק. רחוק.

*
אביה ואהובה עלו אל המעקה הגבוה
השאירו סימנים של דם
השאירו עקבות של דמעה
על כל הגגות רעדו פנסים גאים מפח
ובנפץ של אלף זכוכיות
פצעו את השחר.

*
ירוקה אני רוצה אותך, ירוקה,
רוח ירוקה, ענפים ירוקים.
אביה ואהובה עלו השניים.
רוח נשבה ארוכות
והשאירה בפה טעם מוזר
של הל, של מנטה, של ריחן.
חותני, היכן היא? הגד,
היכן בתך המרה?
כמה פעמים כבר חכתה?
כמה פעמים תחכה עוד?
פנים בהירים לה, שיער כהה
כאן, על המעקה הירוק!

*
על פני מקווה המים
צפה הנערה
בשר ירוק, שיער ירוק
ועיני כסף קפואות.
קרח דק של ירח
מחזיק בה מעל המים.
הלילה נעשה קרוב ורך
כמו כיכר קטנה.
לובשי מדים שיכורים
על הדלת בכוח מתדפקים:

ירוקה. אני רוצה בך ירוקה
רוח ירוקה. ענפים ירוקים.
הספינה תשוט בים
והסוס על ההרים.